"Tracht gut vet zein gut" -- "Think good and it will be good"

The Power of Jewish Emunah

The idea of "tracht gut vet zein gut" -- "think good and it will be good" is actually one of the very deepest mystical ideas, one which relates to the very essence of the Jewish soul.

The Maggid of Mezritch explains the power of emunah and bitachon based on the following verses from Vayikra 25:18-21 (Parshas Behar)

יח וַעֲשִׂיתֶם, אֶת-חֻקֹּתַי, וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם--וִישַׁבְתֶּם עַל-הָאָרֶץ, לָבֶטַח
יט וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ, וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע; וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח, עָלֶיהָ
כ וְכִי תֹאמְרוּ, מַה-נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת: הֵן לֹא נִזְרָע, וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת-תְּבוּאָתֵנוּ
כא וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם, בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית

18. You shall perform My statutes, keep My ordinances and perform them then you will live on the land securely.
19. And the land will then yield its fruit and you will eat to satiety, and live upon it securely.
20. And if you should say, "What will we eat in the seventh year? We will not sow, and we will not gather in our produce!"
21. [Know then, that] I will command My blessing for you in the sixth year, and it will yield produce for three years.

The Mezritcher Maggid writes that if the Jews peform the mitzvah of the Shmitta year with emunah and bitachon, then do not need Hashem's blessing because they -- the Jews themselves -- will bring down the blessing of the land yielding its fruit and eating to satisfaction. Only if they are lacking in emunah and bitachon, and they say "What will we eat in the seventh year?" then they force Hashem Himself (so to speak) to bring the blessing on the land "I will command My blessing for you..."

In other words, the blessing a Jew brings down through his emunah is greater than the blessing that Hashem Himself sends down!

וע"י אמונה נתלבש בתוכו האמת וגורם פעולתו
States the Mezritcher Maggid: "By having complete emunah, this makes a vessel for emes which enclothes itself in the emunah and it causes the desired results."

Part of the original maamar:
אור תורה-קכב
וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית וכו' וצויתי את ברכתי וגו'. ויש לדקדק למה כתיב וכי תאמרו, הוי ליה למימר סתם וצויתי את ברכתי. וי"ל כי ידוע שכל זמן שישראל עוסקים בתורה ובמצותיו ית' הם ממשיכים שפע בכל העולמות. ויש עוד דבר אחד שישראל יכולים להמשיך, והוא ע"י אמונה, כמ"ש רז"ל בזכות האמונה יצאו ישראל ממצרים. וגבי אברהם כתיב והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. כי מתחלה לא האמין כל כך שאמר אנכי הולך ערירי, ואח"כ האמין אמונה שלימה. ואיתא בזוהר איהו אמת ואיהי אמונה. וצריך לדעת הטעם לזה למה נקרא כך, ולמה ע"י אמונה יכולים לגרום שפע גדול. וי"ל ע"פ מה שאיתא בזוהר שערי דרישא רכיכין ושערי דדיקנא הם קשין שהוא לאכפיא דינא. פי' כי הש"י קידש כל השביעיות, כמו שבת ושמיטה. וכן בי"ג תיקוני דיקנא קידש תיקון הז' שהוא ואמת, ובו תלוין ובו כלולין הז' תיקונים עילאין, ושם עיקר הכפאת הדינין. כי המדה הנז' נקרא אנפהא דמלכא נהירין. פי' למשל כאשר המלך נהירין אנפוהו ושמח וטוב לב והרחמים גוברין, אף אם בעת השמחה בא לפניו מי שנתחייב מיתה למלך, אך מפני גודל השמחה והרחמים גדלה הרחמנות ולית דין כלל תמן. ולכך נקרא אנפהא נהירין, וזהו עיקר כפיית הדינין. וכל השמחה גרם בבוא בן המלך לפני המלך, מגודל התענוג והשעשוע נגדל לו שמחה יתירה. והם ישראל, על שם בני בכורי ישראל, ישראל אשר בך אתפאר. והיא מדת יעקב, ולכך נאמר תתן אמ"ת ליעקב. ור"ל שהקב"ה מתענג במדת אמת שהיא אנפהא נהירין, הכל בשביל ביאת יעקב לפניו, שהוא הבן החביב. ולכך נקרא מדת יעקב נחלה בלי מצרים, פי' שאין שם בחי' דין כלל. [כי כל בחינת דין נקרא מצר, שהוא מגביל הדבר ומצמצמו, אבל כאשר אנפהא דמלכא נהירין אין שם דין], לכן נק' בלי מצרים.]

http://books.chabadlibrary.org/books/magid/ot/25/122.htm